מחמאה טובה היא כמו טיפה של צבע על נייר לבן – קטנה, אבל משנה את כל התמונה. היא אולי נאמרת בשנייה, אבל יכולה להישאר בלב עוד הרבה זמן אחרי. מעבר לנעימות שבה, מחמאה אמיתית היא עדות לכך שמישהו ראה אותנו באמת – את המאמץ, הכוונה, או הרגע שבו היינו אנחנו במלואנו.
לא תמיד קל לתת או לקבל מחמאה. יש מי שגדלו בסביבה שבה שבחים היו נדירים או מותנים בהישג, וכך מחמאה נתפסה כמשהו שצריך להרוויח. במצבים כאלה, כשמקבלים אותה – יכולה לעלות תחושת אי־נוחות, וכשנותנים – לפעמים קשה לעשות זאת בלי להוסיף הסתייגות קטנה בסוף.
מחמאה חזקה באמת לא מתמקדת רק בתוצאה, אלא רואה את הדרך ואת האדם שמאחוריה. היא יכולה לשקף התמדה, אומץ, יצירתיות או תשומת לב לפרטים – ולומר: אני רואה אותך על מי שאת.ה, לא רק על מה שעשית. במקום "איזה ציור יפה", אפשר לומר "ראיתי כמה השקעת בפרטים ובצבעים". במקום "כל הכבוד שקיבלת 100", אפשר לומר "התמדת לאורך כל הדרך, וזה מרשים אותי".
כשמשתמשים בשפה שמעצימה, מחמאה לא הופכת למדד או לציון, אלא למראה נקייה שמראה לאדם את ערכו. היא יכולה להעניק תחושת שייכות וביטחון, ולפתוח פתח לראות את עצמנו בעיניים טובות יותר. זה לא דורש מאמץ גדול – רק רצון להיות נוכחים, לשים לב, ולשקף את מה שאנחנו רואים בלי לשפוט.
מחמאה נכונה לא רק מחממת את הלב, אלא גם בונה גשרים. היא מחברת בין אדם לאדם.
בכל קשר יש לנו הזדמנות להיות מי שמזכירים לאחרים את הערך שלהם, גם כשהם לא בטוחים בו בעצמם.
ואולי שווה לעצור רגע ולשאול את עצמנו – איזו מילה טובה נוכל לתת היום, שתשאיר צבע בלב של מישהו אחר?
עוד השראה וצבע ללב – בלינק הבא:
מילה אחת יכולה לבנות עולם שלם