"החינוך האמיתי מתחיל במקום שבו נגמר הציון."
— יאנוש קורצ’אק
ילדים שלא מצליחים בלימודים לעיתים מתויגים — בשקט או בקול — ככאלה ש”לא יגיעו רחוק”. קל לחשוב שציונים נמוכים, קושי בקריאה או חוסר עניין במתמטיקה הם סימן לבינוניות עתידית. אבל זו טעות שורשית — טעות שמפספסת את כל מהות המונח "הצלחה".
הצלחה אמיתית אינה נובעת מהישגים פורמליים אלא מהיכולת לבחור בדרך משמעותית, גם כשהיא לא נמדדת בגיליון הציונים. מי שנכשל במבחן, לא נכשל כאדם. לפעמים, דווקא אלו שנאבקו בילדותם עם מערכת שלא התאימה להם — הם אלו שמפתחים עמוד שדרה פנימי, רגישות אנושית ויכולת אמיצה להביא את עצמם לעולם.
אדם לא נולד מצליח.
הוא בוחר להיות כזה – דרך הפעולות שהוא עושה, האחריות שהוא נוטל, הדרך שבה הוא פונה לעולם.
יש מי שהילדות שלו עברה בין שורות המחברות המוחזרות, בין השוואות כואבות לאחים או לחברים, ובין התחושה שכל מה שהוא מביא – לא נחשב.
אבל דווקא מתוך המקומות האלה, יכולה לצמוח תנועה עוצמתית:
"אני לא חייב להצטיין כדי להיות בעל ערך. אני יכול לבחור לתרום, גם אם בדרכים אחרות."
לא משנה אם את הילדות בילית בקצה הכיתה, או עם תחושת חוסר אונים מול שיעורי הבית.
לא משנה אם לא הצלחת “להוכיח את עצמך” בזמן שביקשו ממך לעשות זאת.
מה שמשנה — זו הבחירה של היום.
הבחירה להאמין שיש בך טוב.
הבחירה לפעול למרות הפחד.
הבחירה לדעת שהערך שלך לא תלוי במה שאמרו, או במה שלא הצלחת.
הצלחה היא לא פרס. היא תגובה אמיצה לחיים.
היא לא תמיד רועשת. לפעמים היא מתרחשת בשקט – בתוך הלב, בין אדם לעצמו.
כדי להפוך את ההשראה לתהליך אישי – יצרתי עבורך דפים מעשיים לחיזוק הערך והבחירה המבוססים על עקרונות פסיכולוגיית הצבעים, עם דגש על חיבור רגשי, שיח והתבוננות.
